ניצן פרידברג בע"מ נ' אנקר עוזי בע"מ

פסק דין

א.עבודות

1.התובעת חברה פרטית העוסקת בשיווק ומכירה של אביזרי חשמל.

2.הנתבעת חברה פרטית אף היא עוסקת בהתקנת אביזרי חשמל באתרי בניה שונים.

3.הנתבעת בצעה עבודות חשמל עבור חב' דניה סיבוס בפרוייקט בניה בר"ג הקרוי אלוני בורוכוב.

4.לצורך בצוע עבודות החשמל באתר הבניה רכשה הנתבעת אביזרים שונים מהתובעת.

5.בין הצדדים נפלה מחלוקת כספית שהביאה אותם לשערי בימ"ש זה.

6.המחלוקת הכספית הוכרעה בפס"ד שניתן על ידי ביום 7.10.09 (להלן: "פסה"ד").

7.בפסה"ד חייבתי את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 121,856 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (כולל) בסך 20,000 ₪ בלווית מע"מ כחוק.

8.הנתבעת לא השלימה עם תוצאות פסה"ד והגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז בפ"ת שסומן כ-ע"א 7899-11-09 (להלן: "הערעור").

9.הערעור נשמע בפני כב' השופט (כתוארו אז) א. שילה אשר החליט ביום 13.1.10 בפס"ד שניתן על ידו כדלהלן:

"בנסיבות אלו נראה לי שאין מנוס מלבטל את פסק הדין ולהחזיר את העניין לבית משפט קמא להכרעה בשאלה אחת: האם הסכימה המשיבה לקיזוז הסכומים שבמחלוקת בדרך של התנהגות, לאור האמור במסמך ולאחר חתימתו.

בית המשפט לא ישמע עדים שכבר העידו ויהיה רשאי לשמוע עדים נוספים אם ימצא לנכון לפי בקשת מי מהצדדים, אך באשר לשאלה זו. בתום ההליך ישמע בית המשפט סיכומים ויתן פסק דין חדש".

(להלן: "פסה"ד בערכאת הערעור").

10.עפ"י הוראת ערכאת הערעור פניתי לצדדים ושאלתי אם יש בכוונת מי מהם להעיד עדים נוספים. ב"כ התובעת (המשיבה בערעור) בקש להעיד את שי סופר מנהל הכספים של התובעת.

ב"כ הנתבעת (המערערת) בקש להעיד את משה לוין מי שעבד בתקופה הרלבנטית אצל התובעת וכיום אינו עובדה.

11.כן התבקשתי ע"י ב"כ הנתבעת שלא להתיר העדתו של שי סופר. בקשה זו נדחתה על ידי בהחלטה מיום 25.4.10, אך הודעתי באותה החלטה כי לא אתיר לעד סופר הנ"ל להעיד על עניינים החורגים משאלת הקזוז עליה הורתה ערכאת הערעור בפסק דינה.

12.העדים והפרקליטים נתכנסו באולמי ביום 31.5.10 ובאותה ישיבה העידו ה"ה לוין וסופר כל פרקליט סכם טענותיו ויש ליתן פס"ד חדש כמצוותה של ערכאת הערעור.

ב.הדיון

1.התובעת טוענת כי המסמך, כהגדרתו בפסה"ד של ערכאת הערעור, הלא הוא המסמך הקרוי בלשונם סיכום פגישה אשר סומן אצלי כנספח לא/4 לתצהירי התובעת אינו מהווה הסכם קזוז אלא ההסכם פתר שני עניינים שהיו במחלוקת בין הצדדים.